עירית יהוד-מונוסון נ' רותם פז שרותי רכב (2002) בע"מ ואח'

גזר - דין

הנאשמים 1 ו- 2 הורשעו על סמך הודאתם בהכרעת הדין מיום 15.01.2012 ביחס לכתב האישום בתיק 52332-05-11 וביום 12.01.2012 ביחס לכתב האישום בתיק 3362-06-10, בעבירות של אי קיום צו הפסקה שיפוטי (עבירה אחת) לפי סעיפים 240 בצירוף סעיף 253 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן – החוק), וכן עבירות של ביצוע עבודות ללא היתר (שלוש עבירות) לפי סעיפים 204(א), 208, 145(א) בצירוף סעיף 253 לחוק, ועבירה של אי קיום צו הפסקה מינהלי לפי סעיף 237 לחוק.

הנאשמים 3 ו- 4 הורשעו על סמך הודאתם בהכרעת הדין מיום 15.01.2012 ביחס לכתב האישום בתיק 52332-05-11 בעבירות של ביצוע עבודות ללא היתר לפי סעיפים 204(א), 208, 145(א) בצירוף סעיף 253 לחוק.

ביום 20.06.2013 נשמעו טיעונים לעונש.

באת כוח המאשימה טענה כי המדובר בשני כתבי אישום העוסקים בהריסה ללא היתר של מבנה בשטח של כ- 470 מ"ר ובבניית מבנה בשטח של כ- 950 מ"ר גם כן ללא היתר, וכן הפרת צו מנהלי להפסקת הבנייה, וצו שיפוטי להפסקת השימוש במקרקעין, כאשר נפתח במקום סופרמרקט מסחרי.

באת כוח המאשימה הדגישה את העובדה שנעשה שימוש חורג ללא היתר במבנה במשך שנתיים ושבעה חודשים באופן שלנאשמים הייתה כדאיות כלכלית בפעילות הלא חוקית ובהפעלת המקום בשימוש חורג, לכן טענה כי הענישה צריכה להיות כזו אשר תיטול את הכדאיות הכלכלית מהפעילות הלא חוקית.

עוד ציינה התובעת כי בדרישות הענישה של המאשימה נלקחו בחשבון לקולא ההודיה והחסכון בזמן שיפוטי, וכן כי במקביל לניהול ההליך פעלו הנאשמים להסדיר הן את השימוש החורג והן את היתר הבניה.

המאשימה עתרה לעונשים הבאים: בייחס לנאשמים 1 ו- 2, בגין עבירות של אי קיום צו הפסקה שיפוטי משך שנתיים ושבעה חודשים וביצוע עבודות ללא היתר במסגרת תיק 52332-05-11, קנס כספי שנע בין 120 אלף ₪ ל – 170 אלף ₪ .

כאשר סכומים אלה מתווספים לעונש שהתבקש בתיק 3362-06-10 שם עתרו לקנס בגובה 180 אלף ₪ . באת כוח המאשימה ציינה כי לו הייתה עותרת למתחם ענישה כולל בגין שני כתבי האישום, היתה עותרת לקנס בין 280 אלף ₪ לבין 350 אלף ₪ שיתחלק בין נאשמים 1 ו- 2.

כמו כן נתבקש כי הנאשמים 1,2 יחתמו על התחייבות בסכום מרתיע, להמנע מעבירות על חוק התכנון והבניה במשך שנתיים.

בייחס לנאשמים 3,4 עתרה המאשימה לקנס כספי שינוע בין 30 אלף ₪ ל- 50 אלף ₪ וכן חתימה על כתב התחייבות מרתיע.

ב"כ הנאשמים 1 ו- 2, עו"ד סגל, טען כי נחזה שכתב האישום הוגש במטרה להכניס יד לכיסם של הנאשמים, והגיש את נ/1, בו מסמכים הקשורים הן לבקשת היתר הבניה והן לבקשה לשימוש חורג.

עוד טען כי עיון במסמכים מלמד כי כתב האישום בתיק תו"ב 52332-05-11 הוגש לאחר פרסום הבקשה למתן השימוש החורג וכתב האישום בתיק תו"ב 3362-06-10 הוגש לאחר הגשת הבקשה המתוקנת להיתר בניה בהתאם לדרישות הועדה והעיכוב במתן ההיתרים נבע אך ורק מהתנהלותה של המאשימה.

ב"כ נאשמים 3 ו- 4, עו"ד מנו, ביקש להוסיף על דברי עו"ד סגל, וציין כי מתוך התבוננות במסמכים עולה כי הנאשמים פעלו על פי כל הדרישות, הגישו את כל המסמכים, פנו לכל הגופים לקבל את האישורים, ובדרך כלל מי שמקשה וגורם לעיכובים היא המאשימה עצמה. המאשימה הגישה את כתב האישום 3בתיק 3362-06-10 שלושה ימים לפני שניתן ההיתר, כשכבר ידעו שכל המסמכים הוגשו, כשכבר ידעו שהכל אושר וההיתר בדרך, והדבר מעיד על התנהגות קלוקלת.

לאור התנהלות הנאשמים שעשו כל שנדרש על מנת לקבל את האישורים הנדרשים, טען כי הסכומים להם עתרה המאשימה הם גבוהים ומופרזים.

עוד טען עו"ד מנו, טען כי העסק פועל, נכון להיום, עם רשיון ולכן עתר לקנס מזערי נמוך מאד, ללא התחייבות כלל.

לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים לחומרא ולקולא, אופי העבירות והכדאיות הכלכלית ובהתחשב בהודאת הנאשמים בהזדמנות הראשונה, החסכון בזמנו של בית המשפט, פעולותיהם של הנאשמים להסדיר באופן חוקי את פעילותם במקום, ובשים לב למתחם הענישה הראוי בנסיבות העניין, הנני גוזרת על הנאשמים העונשים כדלקמן:

א.הנאשמים 1 ו- 2 ישלמו ביחד קנס בסך של 125,000 ₪ או 5 חודשי מאסר תמורתו לנאשם 2.

הקנס ישולם ב- 5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 15.08.2013 ומידי 15 לכל חודש שלאחריו.

ב.הנאשמים 3 ו- 4 ישלמו ביחד קנס בסך של 25,000 ₪ או חודשיים מאסר לנאשם 4 תמורתו.